תחזיקו אותי או שאני יורד מהארץ

בשנים האחרונות וביתר שאת לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011, פורסמו בתקשורת הישראלית מספר מאמרים פרובוקטיביים של ישראלים הקוראים לרדת מהארץ, או שמצדיקים את עזיבתם מהמדינה. כמו כן, כמעט כל מאמר, לא משנה באיזה נושא הוא עוסק, זוכה לכמה תגובות על תקן « אני אוטוטו יורד מהארץ » או « שמח שעזבתי ».

מדובר בתופעה די ייחודית לישראל. אין שום מקום בעולם שבו אנשים מאיימים בעזיבה אם לא ימולאו דרישותיהם השונות בתחום החברתי, הדתי, המדיני, או הכלכלי. יש גם מי שקורא לעזוב בכל מקרה כי « המצב אבוד » עקב ההשתלטות על ידי החרדים / השמאלנים / הימניים / הערבים או כל דבר שלא נראה להם.

הפרופ’ גדי יאיר מהאוניברסיטה העברית קשר לאחרונה את התופעה הזאת לאחת מעשרות התכונות הבסיסיות של הזהות הישראלית. הוא גילה שהזהות הישראלית המודרנית מוגדרת על ידי « עשרה דיברות » כאשר « הדיבר הרביעי » – « לא תיתנו, לא תקבלו » – מסביר הנטייה של ישראלים רבים לאיים בעזיבת הארץ. מסתבר שהישראלי פיתח יחס של חוזה מותנה עם המדינה. הוא מסכים לקיים את החוזה החברתי אבל בתאני שיקבל משהו בתמורה. הישראלים מגויסים לטובת המדינה אבל מצפים שהמדינה תענה לתביעות העיקריות שלו. יותר מזה, הוא מצפה שהמדינה תהיה דומה למודל האידאלי שהוא פיתח על פי השקפת העולם שלו.

תכונה זו מתבטאת גם אצל היורדים והצורך הקיומי שלהם להצדיק את הבחירה שלהם לעבור להתגורר במקום אחר. הם מרגישים חובה לצייר את החיים באור שלילי בארץ, וכאילו החיים דבש במדינה שהם בחרו לחיות בה. הכל יקר בארץ, הכל זול בחו »ל ; המשכורות על הרצפה בישראל, אבל מאוד גבוהות ב »חו »ל » ; והדשא של השכן ירוק יותר. אין אפור, המצב תמיד מתואר בצבעי שחור ולבן. ואם כל כך גרוע במדינת היהודים, ברור ש »כולם » עוזבים או רוצים לברוח, הרי איך יוכל לתרץ את התיאור האפוקליפטי של ישראל אם רק מעטים מחליטים ללכת מכאן, ומסיבות שונות ומגוונות ולא דווקא שליליות ?

האמת, אגב, היא שמספר היורדים נמוך בהרבה ממה שחושבים. על פי הלמ »ס ונתוני המכון למדיניות העם היהודי, חלק גדול מהיורדים הינם עולים חדשים ששבו לארצם או עברו למקום אחר – ארה »ב בדרך כלל – כולל אחוז גבוה במיוחד של עולים לא יהודיים. שיעור עזיבת העולים הוא, אגב, נמוך בהרבה מהמקובל במדינות קולטות הגירה המפותחות כגון קנדה. מספר הישראלים הוותיקים שעזבו את ישראל ב- 60 שנה האחרונות מסתכם בפחות מ- 300,000, שיעור לא מבוטל אבל גם סביר ונמוך ממדינות כמו אירלנד, שוויץ או ניו זילנד.

לא תראו תופעה דומה במדינות המפותחות האחרות. למשל, צרפתי שאינו מרוצה מהמצב במדינתו, וזו תכונה מובנית של הצרפתיים, לא יעלה על דעתו לאיים בעזיבה או בכלל יחשוב להגר למקום אחר למרות שרמת החיים בקנדה, לדוגמה, אכן גבוהה יותר מזו של צרפת, וסל המוצרים בארה »ב באמת יותר זול. הרי צרפת היא מדינתו והוא יפעל לשינוי המצב היכן שנולד וחי.

אין ספק שישראל אינה מדינה מושלמת, שקיימות בעיות חברתיות ומדיניות קשות ומורכבות ביותר. קשה למצוא דוגמה מקבילה בעולם המערבי. אולם התיאור הקיצוני והמתמיד של ישראל, גם מסיבות טובות ובתקווה שהזעזוע יגרום לשינוי המצב, עושה עוול לאמת. ישראל היא מדינה עשירה ומפותחת, ועל פי האו »מ, ארגון שאינו נמנה עם ידידי הציונות, ישראל הינה המדינה ה- 15 בעולם באיכות חיים. בסופו של דבר, נדמה שהישראלים משחקים אותה בכאילו « תחזיקו אותי או שאני עוזב », אבל יודעים היטב שזו המדינה הטובה והיחידה שלהם. הגיע הזמן להפסיק עם הרטוריקה השלילית ולפעול לשיח של תיקון אמיתי של הבעיות בישראל.

Un commentaire

Laisser un commentaire

Entrez vos coordonnées ci-dessous ou cliquez sur une icône pour vous connecter:

Logo WordPress.com

Vous commentez à l'aide de votre compte WordPress.com. Déconnexion / Changer )

Image Twitter

Vous commentez à l'aide de votre compte Twitter. Déconnexion / Changer )

Photo Facebook

Vous commentez à l'aide de votre compte Facebook. Déconnexion / Changer )

Photo Google+

Vous commentez à l'aide de votre compte Google+. Déconnexion / Changer )

Connexion à %s